המתים המהלכים סגנון הודו – אתה לא דוד שלי קברנו אותך

החוק בהודו גרם לפתיחת עשרות אלפי תיקים משפטיים לאחר שאנשים רבים גילו שהם לתדהמתם נפטרו ולא זכאים יותר לאדמה ששייכת להם ואין הרבה מה הם יכולים לעשות בנידון.

כך לדוגמא אדם ששמו פדסר יאדאב (Padesar yadav) תושב הודו בשנות ה-70 המאוחרות שלו גילה יום אחד שהוא בעצם אחד מאותם מתים מהלכים. לאחר שהבת והבן החורג שלו נפטרו יאדאב מצאה את עצמו מגדל את שני נכדיו לבד. על מנת לממן את לימודיהם והוצאות המחיה הוא היה חייב כסף והחליט למכור אחת מחלקות האדמה שהיו ברשותו. הוא מצאה קונה מכר את האדמה שקיבל בירושה מאביו בכפר בו נולד וקיבל כסף, מפה הסיפור מתחיל להיות באמת מעניין. עברו כמה חודשים והבן אדם שקנה את האדמה התקשר להודיעה לו שהוא קיבל תביעה נגדו ושהבן דוד של של יאדאב קבר אותו ואמר לכולם שהוא מזמן נפטר ולא יכול היה למכור את האדמה.

יאדב מיד נסעה מקולקטה איפה שהוא גר כיום, לכפר בו הוא נולד אזאמגארח במחוז אוטאר פראדש. כאשר הגיעה אנשים יסתכלו עליו כמו על רוח רפאים והיו בשוק לראות אותו חיי. אנשים צעקו עליו "אתה מת ! קברנו אותך כבר מזמן!"

יאדאב והבן דוד שלו היו קרובים והבחור הצעיר היה מבקר אותו רבות בקורקטה כאשר היה מגיעה לסידורים בעיר. אך מאז ששמעה שידאב מתכנן למכור את האדמה המשפחתית, הביקורים הופסקו. ועכשיו הסיבה מובנת הבן דוד כבר שייך את האדמה בשביל עצמו.

 כאשר יאדאב התעמת עם בן דודו – בן דודו היה בשלו ומבחינתו צעק עליו שדוד שלו מת ושהוא בחיים לא ראה אותו. יאדאב היה בשוק וניסה בכל כוחו לגרום לסובבים להאמין לו שהוא נמצא מולם חיי וקיים וממש לא מתחזה אך זה לא עזר.

אירגון המתים המהלכים – 

 .לאחר ימים של בכי ודיכאון ידאב התאושש ויצר קשר עם אירגון המתים המהלכים. אירגון זה מטפל באנשים שהוחרזו מתים.

בהודו זה בעיה מוכרת ולא מעט אנשים מבוגרים מגלים יום אחד שקברו אותם והם אפילו לא ידעו על זה, מייסד אירגון המתים המהלכים הוא ביהארי מריטאק (Bihari Mritak) אדם בשנות ה-60 המאוחרות שלו שעבר את כל התהליך ויודע דבר או שניים על להיות מת מהלך. משפחתו של ביהארי חיים בעוני, הוא לא יודע קרוא וכתוב בגלל שבגיל 7 במקום ללכת ללמוד שלחו אותו הוריו למפעל שמלות הסארי. בגיל 20 ביהארי רצה לפתוח סדנת טקסטיל והיה זקוק להלוואה מהבנק כדי להתחיל להריץ את העסק. לאחר שהבנק סירב לתת לו הלוואה נזכר באדמה שהוריש מהוריו והחליט ללכת למכור אותה. כאשר הגיעה למשרדי ממשלה בכפר שלו קהאליבאד כדי להתחיל את התהליך – לאחר שהפקיד הריץ את השם שלו במערכת, הפקיד הראה לו מסמך פטירה לפיו ביהארי נפטר. ביהארי ניסה להסביר שזה לא יכול להיות כי עובדתית הוא עומד מולם אך ללא תועלת, הפקיד אמר לו שבמסמך שחור על גבי לבן רושם שהוא נפטר. 

ביהארי נעלץ לסגור את הסדנה וזה גרם לאבל גדול למשפחתו. הוא לא ידעה אם זה טעות או עקיצה והחליט לא לוותר ומהר מאוד גילה שהוא לא לבד ויש עשרות אלפי אנשים שקרה להם בדיוק את אותו הדבר –  קרובי משפחה שקברו את קרוביהם ולקחו את אדמתם. ביהארי ייסד את האירגון של המתים המהלכים ולתדהמתו גילה תוך כמה חודשים שרק באזור של אוטאר פראדש בעלת אוכלוסייה של 202 מיליון בני אדם ישנם כ-40,000 מתים מהלכים שקרה להם את אותו הדבר. ביהארי יצאה בקמפיין ענק כדי למשוך תשומת לב לבעיה הגדולה הזאת שגזלה מעשרות אלפי אנשים כסף רב. 

אחד מהסיפורים הבולטים של האטימות הממשלה ההודית הוא שבן אדם אחד לאחר שלא האמינו לו חטף את הבן של בן דודו כדי לגרום למשטרה לעצור אותו ובכך להוכיח שהוא חיי, הרי בן אדם מת לא יכול לבצע עבירה, אך האבסורד לא חיכה להגיע – המשטרה הבינה מה הוא עושה והחליטה פשוט לא להתערב. עד היום החוק בהודו לא שונה ואנשים רבים נחשבים כמתים מהלכים בלי היכולת להוכיח שהם בחיים.